Tzavaat ha-Rivash · Sección 9

ואם יבאו לו תאוות עוה"ז ירחיק מחשבתו ויבזה התאוה עד שיהי' שנאוי ומאוס אצלו וירגיז יצ"ט על היצה"ר ותאוותו. ובזה יכניעם.

Y si le vienen deseos de este mundo, que aleje su pensamiento y desprecie el deseo hasta que le sea odioso y repugnante, y que irrite al instinto del bien contra el instinto del mal y su deseo. Y con esto los someterá.

ושלא יהי' לו עצבות כלל כשלא יהי' לו תאוות עוה"ז. אלא אדרבא ישמח מאד. במה שהוא זוכה להכניע תאוותו לשם כבוד הבורא יתברך כמ"ש חז"ל ושמחים ביסורים.

Y que no tenga tristeza alguna cuando no tenga deseos de este mundo; antes bien, que se alegre mucho de merecer someter su deseo por la honra del Creador, bendito sea, como dijeron los Sabios, de bendita memoria: «y se alegran en los sufrimientos».

בזה כאשר לא ימשך אחר תאותו אפילו במחשבה ויבזה אותה ויכניע מאד הקליפות כמ"ש בזוהר ובר לבב דלא אמשיך לרעותיה ולבי' בתר ב"א.

Con esto, cuando no se deje arrastrar tras su deseo ni siquiera en el pensamiento, sino que lo desprecie, someterá mucho a las cáscaras (klipot), como está escrito en el Zóhar: «y puro de corazón» [Sal 24:4], que no atrae su voluntad ni su corazón tras los seres humanos.^✦