Tzavaat ha-Rivash · Sección 90

וצפונך תמלא בטנם שיש למנוע מלהסתכל בדברים הגשמים הטובים ומכ"ש להסתכל בנשים יפים שהוא מסתכל בעבור חמדתו ונמצא בזה הראי' עובד א"ע.

«Y a tus escondidos les llenarás el vientre» [Sal 17:14] (utsfunjá): significa que hay que evitar mirar cosas materiales buenas, y con mayor razón mirar a mujeres hermosas, pues mira por su propio deseo, y resulta que con esa mirada se adora a sí mismo.

ומזה ההרהור בא לו ח"ו עבירה בלילה ונותן כח בקליפה ונתעברה ממנו וזהו וצפונך מה שאתה צופה בעבורך דהיינו על אשה ביפי' שאינך מסתכל אלא בעבורך ובזה הראי' נותן כח בהם.

Y de ese pensamiento le viene, Dios no lo quiera, una transgresión en la noche, y da fuerza a la cáscara, y ella concibe de él. Y esto es «utsfunjá»: lo que tú ves (tsofé) por tu causa (baavurjá), es decir, a una mujer en su belleza, a la que no miras sino por tu causa, y con esa mirada les das fuerza a ellos.^✦

ועוד אם יעשה זו קודם שיוליד בן יהי' זה הבן שרשו בכחם ע"ד מ"ש האר"י ז"ל כבד את אביך לרבות אחיך הגדול והטעם שאח הגדול הוא כמו ענף הגדול שבאילן וענף עצמו יוציא עוד ענף אחד נמצא זה הענף יש לו יניקה מן הענף הראשון כן האח הקטן יש לו יניקה מאח הגדול.

Y además, si hace esto antes de engendrar un hijo, la raíz de ese hijo estará en la fuerza de ellos, según lo que dijo el Arí, de bendita memoria, sobre «Honra a tu padre» [Éx 20:12]: «para incluir a tu hermano mayor»; y la razón es que el hermano mayor es como la rama grande del árbol, y la rama misma produce otra rama; resulta que esta rama tiene su nutrición de la primera rama; así el hermano menor tiene su nutrición del hermano mayor.

לפי זה אם ניתן כח מעיקרא בקליפה ואח"כ נולד לו בן אזי הזה הבן כמו הענפים הנ"ל שעיקר הכח הוא בהם והבן הוא כמו יתרון וזהו והניחו יתרם לעולליהם.

Según esto, si se dio fuerza desde el principio a la cáscara y después le nació un hijo, entonces este hijo es como las ramas mencionadas, en las que está la fuerza principal, y el hijo es como un excedente; y esto es «y dejaron su sobra a sus pequeños» [Sal 17:14].

אלא כך יש להתנהג בהסתכלות. אם הסתכל בפתע פתאום על אשה יפה. יחשוב במחשבתו מאין לה זה היופי הלא אם היתה מתה לא הי' לה זה הפנים א"כ מנין לה זה היופי ע"כ זה בא לה מכח אלוקי המתפשט בה הוא נתן לה כח היופי והאדמימות נמצא שורש היופי הוא כח אלוקי ולמה לי למשוך אחר החלק טוב לי להתדבק בשרשא ועקרא דכל עלמין ששם כל היפויין.

Más bien, así hay que conducirse al mirar: si miró de repente a una mujer hermosa, piense en su mente: ¿de dónde tiene ella esta belleza? Si estuviera muerta, no tendría este rostro. Entonces, ¿de dónde esta belleza? Por fuerza esto le viene de una fuerza divina que se extiende en ella; Él le dio la fuerza de la belleza y el rubor; resulta que la raíz de la belleza es una fuerza divina. ¿Y para qué voy a ser arrastrado tras la parte? Me conviene adherirme a la raíz y fuente de todos los mundos, donde están todas las bellezas.

וכן מה שמסתכל בשאר גשמיות כגון בכלי. יחשוב מנין בא להכלי זה הנוי והצורה ע"כ החומר הוא פסולתו והנוי והצורה הוא הרוחני והחיוני מזה הכלי והוא ג"כ חלק אלוקי ממעל.

Y así también lo que mira de las demás cosas materiales, como una vasija: piense de dónde le vino a esta vasija la gracia y la forma; por fuerza la materia es su desecho, y la gracia y la forma son lo espiritual y la vitalidad de esta vasija, y también es una parte divina de lo alto.

וכן כשאוכל יחשוב שהטעם והמתיקות של דבר המאכל הוא בא מכח החיוני והמתיקות של מעלה שהוא חיותו. ובדומם יש ג"כ חיות שאנו רואים שיש לדומם ההוא קיום ועמידה נמצא בכל מקום חיות אלוקי ממעל.

Y así, cuando come, piense que el sabor y la dulzura del alimento vienen de la fuerza vital y de la dulzura de lo alto, que es su vitalidad. Y en lo inanimado hay también vitalidad, pues vemos que ese inanimado tiene subsistencia y permanencia; resulta que en todo lugar hay vitalidad divina de lo alto.

ואם תסתכל כך נמצא מסתכל במחשבה ואין ההסתכלות שלו אלא בעבודתו א"ס ב"ה וזהו טוב לבטל ההרהור.

Y si miras así, resulta que se mira con el pensamiento, y su mirada no es sino en su servicio al Infinito (Ein Sof), bendito sea; y esto es bueno para anular el mal pensamiento.

ואז אם יחשוב כך כל היום וזה הוא כלל גדול דמה שחושבין ביום האי מחשבה סליק אל רעיונים בשינה וחלום ובזה יזכה לראות בחלום החיונו של הגשמי ההוא גופא שביום אינו רואה אלא הגשמי ובמחשבתו חושבת הרוחני מלובש בגשמי אבל בחלום רואה הרוחני ערום מבלי לבוש.

Y entonces, si piensa así todo el día —y esta es una gran regla—, pues lo que se piensa de día, ese pensamiento sube a las ideas en el sueño y en el ensueño; y con esto merecerá ver en el ensueño la vitalidad de aquello material mismo, pues de día no ve sino lo material, y en su pensamiento piensa lo espiritual revestido en lo material, pero en el ensueño ve lo espiritual desnudo, sin vestidura.

והטעם כי החלום הוא מלשון עתים חלים והוא לשון חוזק והענין כי ביום החיוני שבאדם הוא חלש שהוא מקושר בגוף ולכך אינו רואה החיוני של הדברים הגשמי' אבל בליל' החיוני שבאדם מתפשט מתוך הגוף אז החיוני הוא חזק לכן יכול לראו' החיוני גופא.

Y la razón: pues «jalom» (ensueño) viene de la expresión «itim jalim», que es expresión de fortaleza; y el asunto es que de día la vitalidad que hay en la persona es débil, porque está ligada al cuerpo, y por eso no ve la vitalidad de las cosas materiales; pero de noche la vitalidad que hay en la persona se extiende fuera del cuerpo, entonces la vitalidad es fuerte, y por eso puede ver la vitalidad misma.^✦

מזה יכול האדם לבא למדריג' הנבואה ולכן כתיב בכל הנביאים בחלום אדבר בו אבל מרע"ה הי' רואה בהקיץ חיוני של הגשמי.

De esto puede la persona llegar al nivel de la profecía, y por eso está escrito en todos los profetas: «en sueño hablaré con él» [Nm 12:6]; pero Moisés, nuestro maestro, la paz sea con él, veía despierto la vitalidad de lo material.

וזה שאמר דהמע"ה אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתיך. פניך גופא בלילה כי אחזה מלשון חזיון לילה.

Y esto es lo que dijo David, rey, la paz sea con él: «Yo, en justicia, contemplaré Tu rostro; me saciaré, al despertar, de Tu imagen» [Sal 17:15]. «Tu rostro» mismo, de noche, pues «contemplaré» (ejezé) es de la expresión «visión de la noche» (jizayón laila).

ומה טעם כי אשבעה בהקיץ תמונתיך. תמונה הוא רמוז על הצורה כלומר כשאני מסתכל בדבר גשמי אין אני מסתכל על גשמיותו לבד אלא אני מסתכל שהתמונה דהיינו הצורה והחיוני שלך הוא והוא מלובש בגשמי ההוא.

¿Y cuál es la razón de «me saciaré, al despertar, de Tu imagen»? «Imagen» (temuná) alude a la forma, es decir: cuando miro algo material, no miro solo su materialidad, sino que miro que la imagen, a saber, la forma y la vitalidad, es Tuya, y está revestida en esa cosa material.

וזהו החכם עיניו בראשו ר"ל על הראש של הדבר דהיינו על הרוחניות והחיות. וזה ראש דברך אמת. וזה והמתנש' לכל לראש ופירוש הזוהר רישא דכל רישין:

Y esto es «el sabio tiene los ojos en su cabeza» [Ecl 2:14], es decir, en la cabeza de la cosa, a saber, en la espiritualidad y la vitalidad. Y esto es «la cabeza de Tu palabra es verdad» [Sal 119:160]. Y esto es «y Te exaltas por encima de todo como cabeza» [1 Cr 29:11]; y la explicación del Zóhar: «cabeza de todas las cabezas» (reisha de-khol reishin):

[שכל מה שאדם רואה אם זכר יזכור בשם הוי' דהיינו אהבה ואם נקבה יזכור בשם אדנ"י ב"ה דהיינו יראה כדפרישית במקום אחר]

[Pues todo lo que la persona ve, si es masculino, recuerde el nombre Havayá, que es amor, y si es femenino, recuerde el nombre Adonái, bendito sea, que es temor, como expliqué en otro lugar]^✦