Avot de-Rabí Natán · Capítulo 15

והם אמרו שלשה דברים רבי אלעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. אל תהי נוח לכעוס. שוב יום אחד לפני מיתתך: יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך כיצד מלמד שכשם שרואה את כבודו כך יהא אדם רואה את כבוד חברו וכשם שאין אדם רוצה שיצא שם רע על כבודו כך יהא אדם רוצה שלא להוציא שם רע על כבודו של חברו: דבר אחר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך כיצד בזמן שיש לו לאדם מאה רבוא ונוטלים את כל ממונו אל יפגום את עצמו בשוה פרוטה:

Y ellos dijeron tres cosas. Rabí Elazar dice: Que el honor de tu prójimo te sea tan querido como el tuyo. No te enojes con facilidad. Retorna un día antes de tu muerte. «Que el honor de tu prójimo te sea tan querido como el tuyo»: ¿cómo es esto? Enseña que así como uno cuida su propio honor, así debe cuidar la persona el honor de su prójimo; y así como nadie quiere que salga mala fama sobre su honor, así debe querer la persona no esparcir mala fama sobre el honor de su prójimo. Otra interpretación: «Que el honor de tu prójimo te sea tan querido como el tuyo»: ¿cómo es esto? Cuando una persona tiene cien miríadas y le toman todo su dinero, que no se manche por el valor de una perutá.^✦

ואל תהא נוח לכעוס כיצד מלמד שיהא עניו כהלל הזקן ואל יהי קפדן כשמאי הזקן מה היה ענותנותו של הלל הזקן אמרו מעשה בשני בני אדם שעמדו והמרו זה את זה וזה את זה בארבע מאות זוז. אמרו כל שילך ויקניט את הלל יטול ארבע מאות זוז. הלך אחד מהם. ואותו היום ערב שבת היה עם חשיכה וקא חייף רישיה. בא וטפח לו על הדלת אמר היכן הלל היכן הלל. נתעטף ויצא לקראתו א"ל בני מה אתה צריך. א"ל הלכה זו אני צריך לשאול. א"ל אמור. א"ל מפני מה עיניהם של תרמודים תרוטות. א"ל מפני שדרין בין חול במדבר ובאות רוחות ומפזרות אותן על עיניהם לפיכך עיניהם תרוטות. הלך והמתין שעה אחת וחזר וטפח לו על הדלת אמר היכן הלל היכן הלל. נתעטף ויצא. א"ל בני מה אתה צריך. א"ל הלכה אני צריך לשאול. א"ל אמור. א"ל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות. א"ל מפני שהם יושבין על בצעי המים ובכל יום ויום הם הולכים במים לפיכך רגליהם רחבות. הלך והמתין שעה אחת וחזר וטפח על הדלת אמר היכן הלל היכן הלל. נתעטף ויצא. א"ל מה אתה צריך לשאול. א"ל הלכה אני צריך לשאול. א"ל אמור. נתעטף וישב לפניו. א"ל מה אתה צריך. א"ל כך נשיאים משיבים אל ירבו כמותך בישראל. א"ל ח"ו הוי זהיר ברוחך מה אתה צריך. א"ל מפני מה ראשיהם של בבליים ארוכים. א"ל בני הלכה גדולה שאלת לפי שאין שם חיות פקחות כשנולד הולד מגדלות אותם בחיק עבדים ושפחות לפיכך ראשיהם ארוכות אבל כאן שיש חיות פקחות כשנולד הולד מגדלות אותו בעריסה ומשפשפות את ראשו לפיכך ראשיהן סגלגלין. א"ל אבדת ממני ארבע מאות זוז. א"ל כדאי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז והלל אל יקפיד:

«Y no te enojes con facilidad»: ¿cómo es esto? Enseña que debe ser humilde como Hilel el Anciano y no irascible como Shamái el Anciano. ¿Cómo fue la humildad de Hilel el Anciano? Dijeron: Sucedió que dos hombres hicieron una apuesta entre sí por cuatrocientos zuz. Dijeron: Quien vaya y enoje a Hilel recibirá cuatrocientos zuz. Fue uno de ellos. Aquel día era víspera de sábado, al caer la noche, y [Hilel] se lavaba la cabeza. [El hombre] vino y golpeó la puerta, diciendo: ¿Dónde está Hilel? ¿Dónde está Hilel? Se envolvió [en su manto] y salió a su encuentro. Le dijo: Hijo mío, ¿qué necesitas? Le dijo: Tengo que preguntar una halajá. Le dijo: Di. Le dijo: ¿Por qué los ojos de los tadmoritas son legañosos? Le dijo: Porque viven entre arenas en el desierto, y vienen vientos y las dispersan sobre sus ojos; por eso sus ojos son legañosos. [El hombre] se fue, esperó una hora, volvió y golpeó la puerta, diciendo: ¿Dónde está Hilel? ¿Dónde está Hilel? Se envolvió y salió. Le dijo: Hijo mío, ¿qué necesitas? Le dijo: Tengo que preguntar una halajá. Le dijo: Di. Le dijo: ¿Por qué los pies de los africanos son anchos? Le dijo: Porque habitan sobre los pantanos y cada día andan en el agua; por eso sus pies son anchos. [El hombre] se fue, esperó una hora, volvió y golpeó la puerta, diciendo: ¿Dónde está Hilel? ¿Dónde está Hilel? Se envolvió y salió. Le dijo: ¿Qué necesitas preguntar? Le dijo: Tengo que preguntar una halajá. Le dijo: Di. Se envolvió y se sentó ante él. Le dijo: ¿Qué necesitas? Le dijo: ¿Así responden los príncipes? ¡Que no abunden en Israel los como tú! Le dijo: ¡No lo quiera el cielo! Cuida tu ánimo. ¿Qué necesitas? Le dijo: ¿Por qué las cabezas de los babilonios son alargadas? Le dijo: Hijo mío, una gran halajá has preguntado. Porque allí no hay parteras diestras: cuando nace la criatura, la crían en el regazo de siervos y siervas, y por eso sus cabezas son alargadas. Pero aquí, donde hay parteras diestras, cuando nace la criatura la crían en la cuna y le frotan la cabeza, y por eso sus cabezas son redondeadas. Le dijo: Me has hecho perder cuatrocientos zuz. Le dijo: Vale la pena que por causa de Hilel pierdas cuatrocientos zuz, y que Hilel no se enoje.^✦

מה היה קפדנותו של שמאי הזקן אמרו מעשה באדם אחד שעמד לפני שמאי אמר לו רבי תורות יש לכם. אמר לו שתים אחת בכתב ואחת בעל פה. אמר לו את שבכתב אני מאמין לך את שבעל פה איני מאמין לך. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל אמר לו רבי כמה תורות נתנו. אמר לו שתים אחת בכתב ואחת בעל פה. אמר לו בכתב אני מאמינך בעל פה אין אני מאמינך. אמר לו בני שב כתב לו אלף בית. אמר לו מה זו אמר לו אלף. אמר לו אין זה אלף אלא בית. אמר לו מהו זה. א"ל בית. אמר לו אין זה בית אלא גימל. אמר לו מנין אתה יודע שזה אלף וזה בית וזה גימל. אלא כך מסרו לנו אבותינו הראשונים שזה אלף וזה בית וזה גימל כשם שקבלת זו באמונה כך קבל עליך זו באמונה: מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית הכנסת ושמע לתנוק שקורא ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל (שמות כ"ח ד') בא לפני שמאי אמר לו רבי כל הכבוד הזה למי. אמר לו לכהן גדול שעומד ומשמש על גבי המזבח. אמר לו גיירני על מנת שתשימני כהן גדול [ואשמש ע"ג המזבח]. אמר לו אין כהן בישראל ואין לנו כהנים גדולים שיעמדו וישתמשו בכהונה גדולה [ע"ג המזבח] אלא גר הקל שלא בא אלא במקלו ובתרמילו ויבא וישמש בכהונה גדולה גער בו והוציאו בנזיפה. בא להלל אמר לו רבי גיירני על מנת שתשימני כהן גדול שאעמוד ואשמש על גבי המזבח. אמר לו שב ואומר לך דבר אחד מי שמבקש להקביל פני מלך בשר ודם לא דין הוא שילמד איך יכנס ואיך יצא. אמר לו הן. אתה שמבקש להקביל פני מלך מלכי המלכים הקב"ה לא דין הוא שתלמוד איך תכנס לבית קדש הקדשים איך תטיב את הנרות איך תקרב לגבי המזבח איך תערך את השלחן איך תסדר את המערכה. א"ל הטוב בעיניך עשה. כתב לו תחלה אלף בית ולמדו. תורת כהנים והיה לומד והולך עד שהגיע והזר הקרב יומת (במדבר א' נ"א). נשא אותו גר ק"ו בעצמו ואמר מה אם ישראל שנקראו בנים למקום ועליהם אמרה שכינה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות י"ט ו') אע"פ כן הזהיר עליהם הכתוב והזר הקרב יומת אני גר הקל שלא באתי אלא בתרמילי על אחת כמה וכמה. מיד נתפייס אותו גר מאליו. בא לו אצל הלל הזקן אמר לו כל הברכות שבתורה ינוחו על ראשך שאם היית כשמאי הזקן לא באתי לקהל ישראל. קפדנותו של שמאי הזקן באמרו אבדני מן העוה"ז ומן העוה"ב. ענותנותך הביאני לחיי העולם הזה והבא: אמרו לאותו גר נולדו שני בנים לאחד קראו הלל ולאחד קרא גמליאל והיו קורין אותם גרים של הלל:

¿Cómo fue la irascibilidad de Shamái el Anciano? Dijeron: Sucedió que un hombre se presentó ante Shamái y le dijo: Rabí, ¿cuántas Torás tienen ustedes? Le dijo: Dos: una escrita y una oral. Le dijo: La escrita te la creo; la oral no te la creo. [Shamái] lo reprendió y lo despidió con enojo. Fue ante Hilel y le dijo: Rabí, ¿cuántas Torás fueron dadas? Le dijo: Dos: una escrita y una oral. Le dijo: En la escrita te creo; en la oral no te creo. Le dijo: Hijo mío, siéntate. Le escribió: alef, bet. Le dijo: ¿Qué es esto? Le dijo: Alef. Le dijo: Esto no es alef sino bet. Le dijo: ¿Y esto? Le dijo: Bet. Le dijo: Esto no es bet sino guímel. Le dijo: ¿De dónde sabes que esto es alef, esto bet y esto guímel? Sino que así nos lo transmitieron nuestros antepasados, los primeros: que esto es alef, esto bet y esto guímel. Así como aceptaste esto con confianza, acepta aquello con confianza. Sucedió con un no judío que pasaba por detrás de una sinagoga y oyó a un niño que leía: «Y estas son las vestiduras que harán: pectoral, efod y manto» (Éx 28:4). Fue ante Shamái y le dijo: Rabí, todo este honor, ¿para quién es? Le dijo: Para el sumo sacerdote, que se presenta y ministra sobre el altar. Le dijo: Conviérteme, con la condición de que me nombres sumo sacerdote [y ministre sobre el altar]. Le dijo: No hay sacerdote en Israel, y no tenemos sumos sacerdotes que se presenten y ejerzan el sumo sacerdocio [sobre el altar], sino que un prosélito liviano, que no vino sino con su bastón y su alforja, ¿vendría y ejercería el sumo sacerdocio? Lo reprendió y lo despidió con enojo. Fue a Hilel y le dijo: Rabí, conviérteme, con la condición de que me nombres sumo sacerdote, para que me presente y ministre sobre el altar. Le dijo: Siéntate y te diré una cosa: quien desea presentarse ante un rey de carne y hueso, ¿no es justo que aprenda cómo entrar y cómo salir? Le dijo: Sí. Tú, que deseas presentarte ante el Rey de los reyes de los reyes, el Santo, bendito sea, ¿no es justo que aprendas cómo entrar en el Santo de los Santos, cómo preparar las lámparas, cómo acercarte al altar, cómo disponer la mesa, cómo ordenar la hilera [de leños]? Le dijo: Haz lo que te parezca bien. Le escribió primero alef, bet y lo instruyó. [Después, el Libro de] la Ley de los Sacerdotes, y él iba aprendiendo hasta que llegó a: «Y el extraño que se acerque morirá» (Nm 1:51). Aquel prosélito hizo un razonamiento de lo leve a lo grave consigo mismo y dijo: Si a Israel, que fue llamado hijos del Omnipresente, y de quienes la Shejiná dijo: «Y ustedes serán para mí un reino de sacerdotes y una nación santa» (Éx 19:6), aun así la Escritura advirtió sobre ellos: «Y el extraño que se acerque morirá», yo, prosélito liviano, que no vine sino con mi alforja, ¡cuánto más! De inmediato aquel prosélito se aplacó por sí mismo. Fue donde Hilel el Anciano y le dijo: Que todas las bendiciones de la Torá reposen sobre tu cabeza, porque si hubieras sido como Shamái el Anciano, no habría venido a la congregación de Israel. La irascibilidad de Shamái el Anciano me apartaba de este mundo y del mundo venidero; tu humildad me trajo a la vida de este mundo y del venidero. Dijeron de aquel prosélito: Le nacieron dos hijos; a uno le puso Hilel y al otro Gamaliel, y los llamaban «los prosélitos de Hilel».^✦

שוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את רבי אליעזר וכי אדם יודע באיזה יום ימות שיעשה תשובה. אמר להם כל שכן שיעשה תשובה היום שמא ימות למחר ישוב למחר שמא ימות למחרתו ונמצאו כל ימיו בתשובה: רבי יוסי בר יהודה אומר משום ר' יהודה ברבי אלעאי שאמר משום רבי אלעאי אביו שאמר משום רבי אליעזר הגדול שוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים. הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב אף כל דבריהם כגחלי אש:

«Retorna un día antes de tu muerte»: sus discípulos preguntaron a Rabí Eliézer: ¿Acaso sabe una persona en qué día morirá, para hacer retorno [ese día]? Les dijo: Con más razón: que haga retorno hoy, no sea que muera mañana; que retorne mañana, no sea que muera pasado mañana; y así resultará que todos sus días estarán en retorno. Rabí Yosé bar Yehudá dice en nombre de Rabí Yehudá, hijo de Rabí Ilai, que dijo en nombre de Rabí Ilai, su padre, que dijo en nombre de Rabí Eliézer el Grande: Retorna un día antes de tu muerte. Y caliéntate junto a la luz de los sabios. Sé cuidadoso con sus brasas, para que no te quemes, porque su mordisco es mordisco de zorro, su picadura es picadura de escorpión, y todas sus palabras son como brasas de fuego.^✦