Avot de-Rabí Natán · Capítulo 20

רבי חנניה סגן הכהנים אומר כל הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו הרהורין הרבה. הרהורי רעב. הרהורי שטות. הרהורי זנות. הרהורי יצר הרע והרהורי אשה רעה. הרהורי דברים בטלים. הרהורי עול בשר ודם. שכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים (תהלים י"ט ט'). וכל שאינו נותן דברי תורה על לבו נותנין לו הרהורין הרבה. הרהורי רעב. הרהורי שטות הרהורי זנות. הרהורי יצר הרע. הרהורי אשה רעה. הרהורי דברים בטלים. הרהורי עול בשר ודם. שכך כתוב במשנה תורה על ידי משה רבינו והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לב מרוב כל ועבדת את אויבך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל (דברים כ"ח מ"ז ומ"ח): ברעב כיצד בזמן שאדם תואב לאכול פת שעורים ואינו מוצא אומות העולם מבקשין ממנו פת נקייה ובשר שמן: ובצמא כיצד בזמן שאדם מתאוה לשתות טיפה של חומץ טיפה של שכר ואינו מוצא אומות העולם מבקשין ממנו יין משובח שבכל המדינות: ובעירום כיצד בזמן שאדם יבא ללבוש חלוק של צמר או של פשתן ואינו מוצא אומות העולם מבקשין ממנו השיראין והכלך שבכל המדינות: ובחוסר כל בלא נר ובלא סכין ובלא שלחן: דבר אחר בחוסר כל בלא חומץ ובלא מלח. זו היא קללה שמקללין [בה] בני אדם אל יהא לך חומץ ומלח בתוך ביתך: הוא היה אומר אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש [בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א' ו'). אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי] אלו בולאות שביהודה שפרקו עולו של הקב"ה מעליהם והמליכו עליהם מלך ב"ו: דבר אחר בני אמי נחרו בי זה משה שהרג את המצרי שנאמר ויהי בימים הרבים ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם ויפן כה וכה וירא כי אין איש [ויך את המצרי ויטמנהו בחול] (שמות ב' י"ב) מה ת"ל כי אין איש מלמד שהושיב לו משה סנהדראות של מלאכי השרת ואמר להם אהרוג את זה. אמרו לו הרוג. וכי בחרב הרגו והלא באמירה הרגו שנאמר הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי (שם שם י"ד) מלמד שהרגו בשם: דבר אחר בני אמי נחרו בי זה משה שברח למדין שנאמר וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר [ולכהן מדין שבע בנות וגו'] ויבואו הרועים ויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם (שם שם ט"ו ט"ז וי"ז). בא משה וישב עליהם בדין. אמר להם מנהגו של עולם אנשים דולים ונשים משקות כאן נשים דולות ואנשים משקים עיוות הדין יש כאן חייבין בדין חייבין לשעה. ויש אומרים כל זמן שהיה משה עומד על שפת הבאר היו המים צפין ועולין לקראתו כיון שחזר חזרו המים לאחוריהם. באותה שעה אמר אוי לי שהנחתי את עמי ובאתי לדור עם אומות העולם: דבר אחר בני אמי נחרו בי אלו ישראל שעשו העגל. שבתחלה אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שם כ"ד ז') חזרו ואמרו אלה אלהיך ישראל (שם ל"ב ד'): דבר אחר בני אמי נחרו בי אלו מרגלים שהוציאו דבת הארץ וגרמו להם לישראל שיפלו פגריהם. במדבר הזה יפלו פגריכם (במדבר י"ד כ"ט): שמוני נוטרה את הכרמים. אמר הקב"ה מי גרם לי להטיב לאומות העולם אלא ישראל שכל זמן שאומות העולם שרוים בשלוה ישראל סגופים דחופים ומטולטלים: דבר אחר שמוני נוטרה את הכרמים אלו ישראל שגלו לבבל. עמדו עליהם נביאים שביניהם ואמרו להם הפרישו תרומות ומעשרות. אמרו להם כל עצמינו לא גלינו [מארצינו] אלא בשביל שלא הפרשנו תרומות ומעשרות ועכשיו אתם אומרים לנו שנפריש תרומות ומעשרות לכך נאמר שמוני נוטרה את הכרמים:

Rabí Janiná, prefecto de los sacerdotes, dice: Todo el que pone las palabras de la Torá en su corazón, se le apartan muchos pensamientos: pensamientos de hambre, pensamientos de necedad, pensamientos de fornicación, pensamientos del instinto del mal y pensamientos de mala mujer, pensamientos de cosas vanas, pensamientos del yugo de la carne y la sangre. Pues así está escrito en el libro de los Salmos, por mano de David, rey de Israel: «Los mandatos del Eterno son rectos, alegran el corazón; el precepto del Eterno es puro, ilumina los ojos» (Sal 19:9). Y todo el que no pone las palabras de la Torá en su corazón, se le dan muchos pensamientos: pensamientos de hambre, pensamientos de necedad, pensamientos de fornicación, pensamientos del instinto del mal, pensamientos de mala mujer, pensamientos de cosas vanas, pensamientos del yugo de la carne y la sangre. Pues así está escrito en Deuteronomio, por mano de Moisés, nuestro maestro: «Y serán en ti por señal y por prodigio, y en tu descendencia para siempre, por cuanto no serviste al Eterno, tu Dios, con alegría y con bondad de corazón, por la abundancia de todo; y servirás a tu enemigo, que el Eterno enviará contra ti, con hambre, con sed, con desnudez y con carencia de todo» (Dt 28:47-48). «Con hambre»: ¿cómo? Cuando una persona anhela comer pan de cebada y no lo encuentra, las naciones del mundo le piden pan fino y carne grasa. «Con sed»: ¿cómo? Cuando una persona desea beber una gota de vinagre, una gota de licor, y no la encuentra, las naciones del mundo le piden el vino más selecto de todas las provincias. «Con desnudez»: ¿cómo? Cuando una persona va a vestirse una túnica de lana o de lino y no la encuentra, las naciones del mundo le piden la seda y el kaloj de todas las provincias. «Con carencia de todo»: sin lámpara, sin cuchillo y sin mesa. Otra interpretación: «con carencia de todo»: sin vinagre y sin sal. Esta es la maldición con que se maldice a las personas: «Que no tengas vinagre ni sal dentro de tu casa». Él solía decir: «No reparen en que soy morena, porque el sol me ha mirado; [los hijos de mi madre se airaron contra mí, me pusieron a guardar las viñas; mi propia viña no guardé]» (Cant 1:6). «No reparen en que soy morena, porque el sol me ha mirado; los hijos de mi madre se airaron contra mí»: estos son los apóstatas que hay en Judea, que sacudieron de sí el yugo del Santo, bendito sea, y pusieron sobre sí por rey a un hombre de carne y hueso. Otra interpretación: «los hijos de mi madre se airaron contra mí»: este es Moisés, que mató al egipcio, como está dicho: «Y sucedió en aquellos días, cuando Moisés ya era grande, que salió a sus hermanos y vio sus cargas; miró a uno y otro lado y vio que no había nadie [e hirió al egipcio y lo escondió en la arena]» (Ex 2:12). ¿Qué enseña «que no había nadie»? Enseña que Moisés sentó para sí tribunales de ángeles servidores y les dijo: «Mataré a este». Le dijeron: «Mátalo». ¿Acaso lo mató con espada? ¿No lo mató con la palabra, como está dicho: «¿Piensas matarme como mataste al egipcio?» (Ex 2:14)? Enseña que lo mató con el Nombre. Otra interpretación: «los hijos de mi madre se airaron contra mí»: este es Moisés, que huyó a Madián, como está dicho: «Faraón oyó este asunto y buscó matar a Moisés; y Moisés huyó de delante de Faraón y habitó en la tierra de Madián, y se sentó junto al pozo. [Y el sacerdote de Madián tenía siete hijas, etc.] Vinieron los pastores y las echaron; entonces Moisés se levantó y las salvó, y abrevó su rebaño» (Ex 2:15-17). Moisés vino y se sentó a juzgarlos. Les dijo: «La costumbre del mundo es que los hombres saquen agua y las mujeres den de beber; aquí las mujeres sacan agua y los hombres dan de beber. Hay aquí una perversión del juicio: los culpables merecen juicio; son culpables por la hora». Y hay quienes dicen: Mientras Moisés estaba de pie en el borde del pozo, las aguas subían a su encuentro; cuando se apartó, las aguas volvieron atrás. En esa hora dijo: «¡Ay de mí, que dejé a mi pueblo y vine a vivir con las naciones del mundo!». Otra interpretación: «los hijos de mi madre se airaron contra mí»: estos son los israelitas que hicieron el becerro. Pues al principio dijeron: «Todo lo que el Eterno ha dicho haremos y obedeceremos» (Ex 24:7); luego volvieron y dijeron: «Este es tu dios, Israel» (Ex 32:4). Otra interpretación: «los hijos de mi madre se airaron contra mí»: estos son los espías, que difundieron mala fama de la tierra e hicieron que los cadáveres de los israelitas cayeran: «En este desierto caerán sus cadáveres» (Nm 14:29). «Me pusieron a guardar las viñas»: dijo el Santo, bendito sea: ¿Quién me hizo favorecer a las naciones del mundo sino Israel? Pues todo el tiempo que las naciones del mundo viven en sosiego, Israel está afligido, apremiado y errante. Otra interpretación: «me pusieron a guardar las viñas»: estos son los israelitas que fueron desterrados a Babilonia. Se levantaron entre ellos profetas y les dijeron: «Separen las ofrendas elevadas y los diezmos». Les dijeron: «Si fuimos desterrados [de nuestra tierra] fue solo porque no separamos las ofrendas elevadas ni los diezmos, ¿y ahora ustedes nos dicen que separemos ofrendas elevadas y diezmos?». Por eso se dijo: «Me pusieron a guardar las viñas».^✦