Avot de-Rabí Natán · Capítulo 13

שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:

Shamái dice: Haz de tu Torá algo fijo; di poco y haz mucho; y recibe a todo ser humano con rostro amable.

עשה תורתך קבע כיצד מלמד שאם שמע אדם דבר מפי חכם בבית המדרש אל יעשה אותו עראי אלא יעשה אותו קבע ומה שלמד אדם יעשה וילמד לאחרים ויעשו שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשות (דברים ה' א'). וכן בעזרא הוא אומר כי הכין את לבבו לדרוש את תורת ה' לעשות. ואחר כך וללמד בישראל חק ומשפט (עזרא ז' י'):

«Haz de tu Torá algo fijo»: ¿cómo es esto? Enseña que si una persona oyó una palabra de boca de un sabio en la casa de estudio, no la trate como algo pasajero sino como algo fijo; y lo que una persona aprendió, que lo cumpla, y que enseñe a otros, y que ellos [también] cumplan, como se dice: «Y los aprenderán y cuidarán de ponerlos por obra» (Dt 5:1). Y así también dice de Esdras: «Porque Esdras había dispuesto su corazón para buscar la Torá del Eterno y para ponerla por obra», y después: «y para enseñar en Israel el estatuto y el derecho» (Esd 7:10).

אמור מעט ועשה הרבה כיצד מלמד שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה אבל רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים. ומנין שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. שכן מצינו באברהם אבינו שאמר למלאכים פת אתם סועדים עמי היום שנאמר ואקחה פת לחם וסעדו לבכם (בראשית י"ח ה') אבל באחרונה ראה מה עשה אברהם למלאכי השרת שהלך ועשה להם שלשה שורים ותשע סאין של סולת. ומנין שעשה להם תשע סאין של סולת שנאמר וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת (שם ו') שלש כמשמען קמח הרי שש סלת הרי תשע. ומנין שעשה להם שלשה שורים. שנאמר ואל הבקר רץ אברהם (שם ז') הבקר אחד בן בקר שנים רך שלשה. וי"א טוב ארבעה. ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו (שם שם) נתן ביד ישמעאל בנו כדי לחנכו במצות: אף הקב"ה אמר מעט ועשה הרבה שנאמר ויאמר ה' אל אברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (שם ט"ו י"ג וי"ד) לא אמר לו אלא בדלי"ת ונו"ן אבל באחרונה כשפרע הקב"ה משונאיהם של ישראל לא פרע אלא בשבעים ושתים אותיות שנאמר או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמוראים גדולים (דברים ד' ל"ד). הא למדת כשנפרע משונאיהם של ישראל לא נפרע אלא בשבעים ושתים אותיות: ומנין שהרשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים שכן מצינו בעפרון שאמר לאברהם ארץ ארבע מאות שקל כסף (בראשית כ"ג ט"ו) אבל באחרונה כששקל לו את הכסף וישמע אברהם לעפרון וישקל אברהם לעפרון וגו' (שם שם ט"ז):

«Di poco y haz mucho»: ¿cómo es esto? Enseña que los justos dicen poco y hacen mucho, mientras que los malvados dicen mucho y ni siquiera poco hacen. ¿Y de dónde que los justos dicen poco y hacen mucho? Porque hallamos que Abraham, nuestro padre, dijo a los ángeles: «Ustedes comerán conmigo hoy un bocado de pan», como se dice: «Y tomaré un bocado de pan y sustentarán su corazón» (Gn 18:5). Pero al final, mira lo que hizo Abraham por los ángeles del servicio: fue e hizo para ellos tres bueyes y nueve medidas de flor de harina. ¿Y de dónde que hizo para ellos nueve medidas de flor de harina? Como se dice: «Y Abraham fue de prisa a la tienda, a Sara, y dijo: Apresúrate, [toma] tres medidas de harina, flor de harina» (ibíd. 6): «tres», según su sentido literal; «harina», son seis; «flor de harina», son nueve. ¿Y de dónde que hizo para ellos tres bueyes? Como se dice: «Y Abraham corrió al ganado» (ibíd. 7): «el ganado», uno; «un becerro», dos; «tierno», tres. Y algunos dicen: «bueno», cuatro. «Y se lo dio al joven, que se apresuró a prepararlo» (ibíd.): lo puso en manos de Yishmael, su hijo, para educarlo en los preceptos. También el Santo, bendito sea, dijo poco e hizo mucho, como se dice: «Y el Eterno dijo a Abram: Sabe bien que tu descendencia será forastera en una tierra que no es suya, y los servirán y los afligirán cuatrocientos años; pero también a la nación a la que servirán yo juzgaré, y después saldrán con gran riqueza» (ibíd. 15:13-14). No le dijo sino [con las letras] dalet y nun. Pero al final, cuando el Santo, bendito sea, castigó a los enemigos de Israel, no los castigó sino con setenta y dos letras, como se dice: «¿O ha intentado Dios venir a tomarse una nación de en medio de otra nación, con pruebas, con señales y con prodigios, y con grandes terrores?» (Dt 4:34). Así aprendes que cuando castigó a los enemigos de Israel no los castigó sino con setenta y dos letras. ¿Y de dónde que los malvados dicen mucho y ni siquiera poco hacen? Porque hallamos que Efrón dijo a Abraham: «Una tierra de cuatrocientos siclos de plata» (Gn 23:15). Pero al final, cuando [Abraham] le pesó la plata: «Y Abraham oyó a Efrón, y Abraham pesó a Efrón», etc. (ibíd. 16).^✦

והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות כיצד מלמד שאם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ מעלה עליו הכתוב כאלו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חבירו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום מעלה עליו הכתוב כאלו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם:

«Y recibe a todo ser humano con rostro amable»: ¿cómo es esto? Enseña que si una persona da a su prójimo todos los buenos regalos que hay en el mundo, pero con el rostro abatido hacia la tierra, la Escritura se lo cuenta como si no le hubiera dado nada. Pero quien recibe a su prójimo con rostro amable, aunque no le haya dado nada, la Escritura se lo cuenta como si le hubiera dado todos los buenos regalos que hay en el mundo.