Avot de-Rabí Natán · Capítulo 16

רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם: עין הרע כיצד מלמד שכשם שאדם רואה את ביתו כך יהא רואה ביתו של חבירו. וכשם שאדם רוצה שלא להוציא שם רע על אשתו ובניו כך יהא אדם רוצה שלא להוציא שם רע על אשת חבירו ועל בניו של חבירו: דבר אחר עין הרע כיצד שלא תהא עינו של אדם צרה במשנתו של חבירו. מעשה באדם אחד שהיתה עינו צרה במשנתו של חברו נתקצרו חייו ונפטר והלך לו:

Rabí Yehoshúa dice: El mal de ojo, el instinto del mal y el odio a las criaturas sacan a la persona del mundo. «El mal de ojo»: ¿cómo es esto? Enseña que así como una persona cuida su propia casa, así debe cuidar la casa de su prójimo; y así como una persona no quiere que salga mala fama sobre su mujer y sus hijos, así debe querer que no salga mala fama sobre la mujer de su prójimo ni sobre los hijos de su prójimo. Otra interpretación: «El mal de ojo»: ¿cómo es esto? Que el ojo de una persona no sea estrecho respecto de la enseñanza de su prójimo. Sucedió con un hombre cuyo ojo era estrecho respecto de la enseñanza de su compañero: se acortó su vida, falleció y se fue.^✦

יצר הרע כיצד אמרו שלש עשרה שנה גדול יצר הרע מיצר טוב. ממעי אמו של אדם הוא גדל ובא עמו התחיל מחלל שבתות אין ממחה בידו. הורג נפשות אין ממחה בידו. הולך לדבר עבירה אין ממחה בידו. לאחר י"ג שנה נולד יצר טוב. כיון שמחלל שבתות אומר לו ריקה הרי הוא אומר מחלליה מות יומת (שמות ל"א י"ד). הורג נפשות א"ל ריקה הרי הוא אומר שופך דם האדם באדם דמו ישפך (בראשית ט' ו'). הולך לדבר עבירה אומר לו ריקה הרי הוא אומר מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ' י'). בזמן שאדם מחמם את עצמו והולך לדבר זימה כל אבריו נשמעין לו מפני שיצר הרע מלך הוא על מאתים וארבעים ושמונה אברים. כשהוא הולך לדבר מצוה התחילו מתעצלין לו כל אבריו מפני שיצר הרע שבמעיו מלך הוא על מאתים וארבעים ושמונה אברים שבאדם ויצר טוב אינו דומה אלא למי שהוא חבוש בבית האסורין שנאמר מבית הסורים יצא למלוך (קהלת ד' י"ד) זה יצר טוב: ויש אומרים זה יוסף הצדיק כשבאתה אותה רשעה היתה מענה אותו בדבריה אמרה לו אני אחבשך בבית האסורין. אמר לה ה' מתיר אסורים (תהלים קמ"ו ז'). אמרה לו אני אנקר את עיניך. אמר לה ה' פוקח עורים (שם ה'). אמרה לו אני אכפוף את קומתך. אמר לה ה' זוקף כפופים (שם שם). אמרה לו אני עושה אותך רשע. אמר לה ה' אוהב צדיקים (שם שם). אמרה לו אני עושה אותך ארמאי. אמר לה ה' שומר את גרים (שם ט'). עד שאמר איך אעשה הרעה הגדולה הזאת (בראשית ל"ט ט'): ואל תתמה על יוסף הצדיק שהרי רבי צדוק היה גדול הדור כשנשבה לרומי נטלתו מטרוניתא אחת ושגרה לו שפחה אחת יפה. כיון שראה אותה נתן עיניו בכותל שלא יראנה והיה יושב ושונה כל הלילה. לשחרית הלכה והקבילה אצל גבירתה. אמרה לה שוה לי המות משתתנני לאיש הזה. שלחה וקראה לו ואמרה לו מפני מה לא עשית עם אשה זאת כדרך שיעשו בני אדם. אמר לה ומה אעשה מכהונה גדולה אני ממשפחה גדולה אני אמרתי שמא אבא עליה והרביתי ממזרים בישראל. כיון ששמעה דבריו צותה עליו ופטרתו בכבוד גדול: ואל תתמה על רבי צדוק שהרי רבי עקיבא גדול ממנו כשהלך לרומי אוכילו קורצא אצל הגמון אחד ושגר לו שתי נשים יפות רחצום וסכום וקשטום ככלות חתנים. והיו מתנפלות עליו כל הלילה זאת אומרת חזור אצלי וזאת אומרת חזור אצלי והיה יושב ביניהם ומרקק ולא פנה אליהן. [לשחרית] הלכו להן והקבילו פני ההגמון ואמרו לו שוה לנו המות משתתננו לאיש הזה. שלח וקרא לו א"ל ומפני מה לא עשית עם הנשים הללו כדרך שבני אדם עושים לנשים. לא יפות המה לא בנות אדם כמותך הן מי שברא אותך לא ברא אותן. אמר לו מה אעשה ריחן בא עלי מבשר נבלות וטרפות ושרצים: ואל תתמה על רבי עקיבא שהרי רבי אליעזר הגדול גדול ממנו שגדל את בת אחותו שלש עשרה שנה עמו במטה עד שבאו לה סימנין. אמר לה צאי והתנשאי לאיש. אמרה לו הלא אמתך אנכי לשפחה לרחוץ רגלי תלמידך. אמר לה בתי כבר זקנתי צאי והתנשאי לבחור שכמותך. אמרה לו לא כך אמרתי לפניך הלא אמתך לשפחה לרחוץ רגלי תלמידך. כיון ששמע את דבריה נטל ממנה רשות וקדשה ובא עליה:

«El instinto del mal»: ¿cómo es esto? Dijeron: Durante trece años el instinto del mal es mayor que el instinto del bien. Desde el vientre de su madre crece y viene con la persona. Si comienza a profanar sábados, nadie le protesta; si mata, nadie le protesta; si va a cometer una transgresión, nadie le protesta. Después de los trece años nace el instinto del bien. Cuando [la persona] profana el sábado, le dice: ¡Vacío! Mira, dice: «Los que lo profanen ciertamente morirán» (Éx 31:14). Si mata, le dice: ¡Vacío! Mira, dice: «El que derrame sangre humana, por un humano su sangre será derramada» (Gn 9:6). Si va a cometer una transgresión, le dice: ¡Vacío! Mira, dice: «Ciertamente morirán el adúltero y la adúltera» (Lv 20:10). Cuando una persona se enardece y va hacia un asunto de lujuria, todos sus miembros le obedecen, porque el instinto del mal es rey sobre doscientos cuarenta y ocho miembros. Cuando va hacia un precepto, todos sus miembros comienzan a pesarle, porque el instinto del mal, que está en sus entrañas, es rey sobre los doscientos cuarenta y ocho miembros de la persona; y el instinto del bien no se parece sino a alguien que está encarcelado, como se dice: «Pues de la casa de los presos salió para reinar» (Ecl 4:14): este es el instinto del bien. Y hay quienes dicen: este es José el justo. Cuando vino aquella malvada, lo atormentaba con sus palabras. Le dijo: Te encerraré en la cárcel. Le dijo [José]: «El Eterno suelta a los presos» (Sal 146:7). Le dijo: Te sacaré los ojos. Le dijo: «El Eterno abre los ojos a los ciegos» (ibíd. 8). Le dijo: Doblaré tu estatura. Le dijo: «El Eterno endereza a los encorvados» (ibíd.). Le dijo: Te haré un malvado. Le dijo: «El Eterno ama a los justos» (ibíd.). Le dijo: Te haré un arameo. Le dijo: «El Eterno guarda a los forasteros» (ibíd. 9). Hasta que dijo: «¿Cómo haría yo este gran mal?» (Gn 39:9). Y no te asombres de José el justo, pues Rabí Tsadok era el grande de la generación; cuando fue llevado cautivo a Roma, una matrona lo tomó y le envió una sierva hermosa. Cuando la vio, fijó los ojos en la pared para no mirarla, y estuvo sentado estudiando toda la noche. Por la mañana ella fue y se presentó ante su señora. Le dijo: Me es preferible la muerte a que me entregues a este hombre. [La matrona] mandó llamarlo y le dijo: ¿Por qué no hiciste con esta mujer como hacen los seres humanos? Le dijo: ¿Y qué haría? Soy de linaje de sumo sacerdocio, de una gran familia. Dije: quizá me una a ella y multiplique bastardos en Israel. Cuando ella oyó sus palabras, ordenó a su favor y lo despidió con gran honor. Y no te asombres de Rabí Tsadok, pues Rabí Akivá es mayor que él. Cuando fue a Roma, lo denunciaron ante un gobernador, que le envió dos mujeres hermosas, las bañaron, las ungieron y las adornaron como novias. Se echaban sobre él toda la noche; una decía: Vuelve a mí; y otra decía: Vuelve a mí. Y él estaba sentado entre ellas, escupiendo, y no se volvió hacia ellas. [Por la mañana] se fueron y se presentaron ante el gobernador y le dijeron: Nos es preferible la muerte a que nos entregues a este hombre. [El gobernador] lo mandó llamar y le dijo: ¿Por qué no hiciste con estas mujeres como hacen los seres humanos con las mujeres? ¿Acaso no son hermosas? ¿No son hijas de hombre como tú? Quien te creó a ti, ¿no las creó a ellas? Le dijo: ¿Y qué haría? Su olor me llega como de carne de animales muertos, desgarrados y reptiles. Y no te asombres de Rabí Akivá, pues Rabí Eliézer el Grande es mayor que él: crió a la hija de su hermana trece años consigo en la cama, hasta que le aparecieron las señales [de madurez]. Le dijo: Sal y cásate con un hombre. Le dijo ella: ¿Acaso no soy tu sierva, para lavar los pies de tu discípulo? Le dijo: Hija mía, ya envejecí; sal y cásate con un joven como tú. Le dijo: ¿No te dije ya: acaso no soy tu sierva, para lavar los pies de tu discípulo? Cuando oyó sus palabras, tomó licencia de ella, la desposó y se unió a ella.^✦

רבי ראובן בן אצטרובלי אומר היאך מתרחק אדם מיצר הרע שבמעיו לפי שטיפה ראשונה שאדם מטיל באשה הוא יצר הרע. ויצר הרע אינו שרוי אלא מפתחי הלב שנאמר לפתח חטאת רובץ (בראשית ד' ז'). אמר לו לאדם בשעה שהתינוק מוטל בעריסה האיש מבקש להורגך הוא רוצה שיתלוש ממנו בשערו. תינוק מוטל בעריסה הניח ידו על גבי נחש או על גבי עקרב ועקצתו לא גרם לו אלא יצר הרע שבמעיו. הניח ידו על גבי גחלים ונכוה לא גרם לו אלא יצר הרע שבמעיו לפי שיצר הרע זורקו בבת ראש. אבל בא וראה בגדי או בטלה כיון שהוא רואה את הבאר הוא חוזר לאחוריו לפי שאין יצר הרע בבהמה: רבי שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך משל למה הדבר דומה יצר הרע דומה לברזל שהטילוהו בתוך האור כל זמן שהוא בתוך האור עושין ממנו כל כלים שירצו. אף כך יצר הרע אין לו תקנה אלא בדברי תורה בלבד שהן כאש שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך (משלי כ"ה כ"ב) אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך. רבי יהודה הנשיא אומר אמשול לך משל למה הדבר דומה יצר הרע דומה לשני בני אדם שנכנסו לפונדק אחד נתפס אחד מהם משום לסטות. אמרו לו מי עמך. יכול הוא שיאמר לא היה עמי חברי אלא אומר הואיל ואני נהרג יהרג חברי עמי אף כך אמר יצר הרע הואיל ואני אבוד לעוה"ב אני אאבד את כל הגוף: רבי שמעון בן יוחי אמר מהיכן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם משלו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו שדה זבורית באו בני אדם והשכירוהו בעשרת כורין חטים בשנה. זבלוה עדרוה השקוה וכסחוה ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בשנה. אמר להם המלך מהו זה. אמרו לו אדוננו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שמתחלה לא הכנסת ממנה כלום ועכשיו שזבלנוה וכיסחנוה והשקנוה מים לא הכנסנו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך עתידים ישראל לומר לפני הקב"ה רבונו של עולם אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו שנאמר כי הוא ידע יצרנו (תהלים ק"ג י"ד):

Rabí Reuvén ben Itstrobilí dice: ¿Cómo se aleja una persona del instinto del mal que está en sus entrañas? Porque la primera gota que el hombre deposita en la mujer es el instinto del mal; y el instinto del mal no reside sino en las aberturas del corazón, como se dice: «A la puerta el pecado yace» (Gn 4:7). Dice a la persona, cuando el niño está tendido en la cuna: El hombre busca matarte; quiere que se le arranque de él por el cabello. El niño tendido en la cuna puso su mano sobre una serpiente o sobre un escorpión, y lo picó: no se lo causó sino el instinto del mal que está en sus entrañas. Puso su mano sobre brasas y se quemó: no se lo causó sino el instinto del mal que está en sus entrañas, porque el instinto del mal lo lanza de cabeza. Pero ven y mira un cabrito o un cordero: cuando ve el pozo, retrocede, porque no hay instinto del mal en el animal. Rabí Shimón ben Elazar dice: Te diré una parábola: ¿a qué se parece esto? El instinto del mal se parece al hierro que echaron al fuego: mientras está en el fuego, hacen de él todos los utensilios que quieran. Así también el instinto del mal no tiene remedio sino en las palabras de la Torá solamente, que son como fuego, como se dice: «Si tu enemigo tiene hambre, dale pan a comer; y si tiene sed, dale agua a beber; porque brasas amontonarás sobre su cabeza, y el Eterno te pagará» (Pr 25:21-22). No leas «te pagará» (yeshalem lakh), sino «lo reconciliará contigo» (yashlimenu lakh). Rabí Yehudá el Príncipe dice: Te diré una parábola: ¿a qué se parece esto? El instinto del mal se parece a dos personas que entraron en una posada, y una de ellas fue apresada por bandolerismo. Le dijeron: ¿Quién estaba contigo? Podría decir: Nadie estaba conmigo; pero dice: Ya que yo seré muerto, que sea muerto conmigo mi compañero. Así dijo el instinto del mal: Ya que yo estoy perdido para el mundo venidero, destruiré todo el cuerpo. Rabí Shimón ben Yojái dijo: ¿De dónde [sabemos] que Israel nunca verá el rostro de la Guehena? Contaron una parábola: ¿a qué se parece esto? A un rey de carne y hueso que tenía un campo baldío; vinieron unas personas y se lo arrendaron por diez kor de trigo al año. Lo abonaron, lo labraron, lo regaron y lo desmalezaron, y no recogieron de él sino un kor de trigo al año. Les dijo el rey: ¿Qué es esto? Le dijeron: Nuestro señor el rey, tú sabes del campo que nos diste que al principio no recogías de él nada, y ahora que lo abonamos, lo desmalezamos y lo regamos con agua, no recogimos de él sino un solo kor de trigo. Así, Israel dirá en el futuro ante el Santo, bendito sea: Señor del mundo, tú conoces el instinto del mal, que nos incita, como se dice: «Porque él conoce nuestra naturaleza» (Sal 103:14).^✦

ושנאת הבריות כיצד מלמד שלא יכוין אדם לומר אהוב את החכמים ושנא את התלמידים. אהוב את התלמידים ושנא את עמי הארץ. אלא אהוב את כולם ושנא את המינין ואת המשומדים ואת המסורות וכן דוד אמר משנאיך ה' אשנא ובמתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי (תהלים קל"ט כ"א כ"ב). הלא הוא אומר ואהבת לרעך כמוך אני ה' (ויקרא י"ט י"ח) [מה טעם כי אני] בראתיו ואם עושה מעשה עמך אתה אוהבו ואם לאו אי אתה אוהבו. רבי שמעון בן אלעזר אומר בשבועה גדולה נאמר דבר זה ואהבת לרעך כמוך. אני ה' בראתיו אם אתה אוהבו אני נאמן לשלם לך שכר טוב ואם לאו אני דיין לפרוע:

«Y el odio a las criaturas»: ¿cómo es esto? Enseña que una persona no debe pretender decir: Ama a los sabios y odia a los discípulos; ama a los discípulos y odia a los ignorantes; sino ama a todos y odia a los herejes (minim), a los apóstatas y a los delatores. Y así dijo David: «¿No aborrezco, Eterno, a los que te aborrecen, y no me indigno contra los que se levantan contra ti? Con odio perfecto los aborrezco; se han vuelto enemigos para mí» (Sal 139:21-22). ¿No dice: «Amarás a tu prójimo como a ti mismo; yo soy el Eterno» (Lv 19:18)? [¿Cuál es la razón? Porque yo] lo creé: si realiza obras [propias] de tu pueblo, lo amas; y si no, no lo amas. Rabí Shimón ben Elazar dice: Con un gran juramento fue dicha esta palabra: «Amarás a tu prójimo como a ti mismo. Yo soy el Eterno», [yo] lo creé: si tú lo amas, yo soy fiel para pagarte buen salario; y si no, yo soy el juez que cobra.