Zóhar, Bereshit · Sección 8

תדשא הארץ דשא עשב וגו' השתא אפיקת חילא באנון מיין דאתכנשו לאתר חד, ונגדן בגוויה גו טמירן סתימאה, ונפקין בגויה טמירין עלאין וחיילין קדישין, די כל אנון בני מהימנותא מתקנן לון בתקונא דמהימנותא, בההוא פולחנא דמאריהון.

«Brote la tierra hierba, hierba que da semilla, etc.» [Gn 1:11]. Ahora la tierra produjo fuerza con esas aguas que se reunieron en un solo lugar, y ellas fluyen en su interior, en lo escondido y velado, y salen en su interior ocultos superiores y ejércitos santos, a quienes todos los hijos de la fe disponen con la disposición de la fe, en aquel servicio de su Señor.

ורזא דא מצמיח חציר לבהמה וגו' דא בהמה דרביעאה על אלף טורין. ומגדלין לה בכל יומא ההוא חציר, וחציר דא אנון מלאכין שליטין לפום שעתא, דאתבריאו בשני, וקיימין למיכלא דהאי בהמה, בגין דאית אשא אכלא אשא.

Y secreto de esto: «El que hace brotar pasto para el ganado, etc.» [Sal 104:14]. Esta es la bestia, la cuarta, sobre mil montes. Y le hacen crecer cada día aquel pasto, y este pasto son los ángeles que dominan según la hora, que fueron creados en el segundo [día], y están para alimento de esta bestia, porque hay fuego que devora fuego.

ועשב לעבודת האדם. עשב, דא אלין אופנין וחיות וכרובים, דכלהו מתקנן גו תקונייהו, וקיימין לאתתקנא בשעתא דבני נשא אתיין לפולחנא דמאריהון בקרבניהון ובצלותא, דדא איהו עבודת האדם, ועשב דא אזדמן ואתעתד לעבודת האדם, לאתתקנא בתקוניה כדקא יאות.

«Y hierba para el servicio del hombre» [Sal 104:14]. Hierba: estos son los ofanim, los jayot y los querubines, que todos se disponen en sus disposiciones, y están para ser dispuestos en la hora en que los hijos de los hombres vienen al servicio de su Señor, con sus sacrificios y en la oración, pues este es el servicio del hombre, y esta hierba fue convocada y preparada para el servicio del hombre, para ser dispuesta en su disposición como corresponde.

וכד אינון מתתקנן בההיא עבודת האדם, לבתר, ומנייהו נפקי מזוני וטרפין לעלמא, דכתיב להוציא לחם מן הארץ. ודא איהו עשב מזריע זרע, דהא חציר לא מזריע זרע איהו, אלא אזדמן למיכלא דאשא קדישא, ועשב לתקונא דעלמא.

Y cuando se disponen en aquel servicio del hombre, después, de ellos salen alimentos y sustento para el mundo, como está escrito: «para sacar pan de la tierra» [Sal 104:14]. Y esto es «hierba que da semilla», pues el pasto no da semilla, sino que está destinado al alimento del fuego santo, y la hierba, a la disposición del mundo.

וכל דא, להוציא לחם מן הארץ. כל תקונין דבני נשא, דקא מתקנא להאי עשב ארץ. דפולחנא דלהון למאריהון, לספקא על ידיהון מההיא ארץ, טרפא ומזוני להאי עלמא, ולאתברכן בני נשא מברכן דלעיל.

Y todo esto, «para sacar pan de la tierra». Todas las disposiciones de los hijos de los hombres, que disponen esta hierba de la tierra; pues su servicio a su Señor es para proveer por medio de ellos, desde aquella tierra, sustento y alimento para este mundo, y para que los hijos de los hombres sean bendecidos con bendiciones de arriba.

עץ פרי עושה פרי, דרגא על דרגא, דכר ונוקבא. כמה דעץ פרי אפיק חילא דעץ עושה פרי, אוף הכא אפיק איהו. ומאן איהו, אלין אנון כרובים ותמרות. מאי תמרות, אלין אנון דסלקי בתננא דקרבנא ומתתקני בהדיה ואקרון תמרות עשן. וכלהו קיימין בתקונייהו לעבודת האדם, מה דלא קיימא כן חציר, דהא אתעתד למיכל, דכתיב הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל.

«Árbol de fruto que da fruto» [Gn 1:11]: grado sobre grado, varón y hembra. Así como el árbol de fruto produjo la fuerza del árbol que da fruto, así aquí lo produjo él. ¿Y quién es? Estos son los querubines y las temarot. ¿Qué son las temarot? Estos son los que ascienden en el humo del sacrificio y se disponen con él, y se llaman «columnas de humo» [Cant 3:6]. Y todos están en sus disposiciones para el servicio del hombre, lo que no es así con el pasto, pues está destinado a ser comido, como está escrito: «Mira ahora a Behemot, que hice contigo; come pasto como el buey» [Job 40:15].^✦

עץ פרי עושה פרי. דיוקנא דכר ונוקבא, ודמות פניהם פני אדם. אלין לאו אנון כאנון כרובים, אלין אפי רברבן בדיקנא חתימא, כרובים אפי זוטרי כרביין. פני אדם, כל דיוקנין כלילן בהו, בגין דאינון אפין רברבין, ומצטיירין בהו ציורין גליפין כגלופי שמא מפרש, בארבע סטרי דעלמא מזר"ח מער"ב צפו"ן ודרו"ם.

«Árbol de fruto que da fruto»: figura de varón y hembra, y «la semejanza de sus rostros, rostro de hombre» [Ez 1:10]. Estos no son como aquellos querubines: estos [son] rostros grandes con barba sellada; los querubines [son] rostros pequeños, como niños. «Rostro de hombre»: todas las figuras están incluidas en ellos, porque son rostros grandes, y se plasman en ellos formas grabadas como los grabados del Nombre explícito, en los cuatro lados del mundo: oriente, occidente, norte y sur.^✦

מיכאל רשים רשימו לצד דרום, וכל אנפין מסתכלין לגבי פני אד"ם: פני ארי"ה, פני שו"ר, פני נש"ר. אדם איהו דכר ונוקבא, ולא אקרי אדם בר הני, ומניה אצטיירן ציורין, דרכב אלקים רבותים, דכתיב רכב אלקים רבותים אלפי שנאן.

Miguel trazó una marca hacia el lado sur, y todos los rostros miran hacia el rostro de hombre: rostro de león, rostro de toro, rostro de águila. Adam es varón y hembra, y no se llama adam sino estos, y de él se plasman las formas de la carroza de Elohim, miríadas, como está escrito: «Los carros de Elohim son miríadas, millares de shin'an» [Sal 68:18].

שנאן, כללא דכלהו ציורין: שור, נשר, אריה. ן', דא איהו אדם [19a] פשיטו דאתכליל כחדא ברזא דכר ונוקבא, וכלהו אלפין ורבבן. כלהו נפקי מהני, רזא שנא"ן. ומהני דיוקנין מתפרשין כל חד וחד בסטרייהו כמה דאתחזי לון.

Shin'an: suma de todas las formas: shor (toro), nesher (águila), aryé (león). Y la nun [final]: esta es Adam, [19a] extensión incluida junta en el secreto de varón y hembra; y todos son millares y miríadas. Todos salen de estos, secreto de Shin'an. Y de estas figuras se separan, cada una en su lado, como les corresponde.^✦

ואלין אינון דקא משלבן חד בחד, וכליל חד בחד למהוי כל חד וחד כלילן בחבריה שור נשר אריה אדם. אתנהגן ברזא דארבע שמהן גליפאן, סלקין לאתנהגא ולאסתכלא.

Y estos son los que se entrelazan uno con otro, y cada uno incluye al otro, de modo que cada uno esté incluido en su compañero: toro, águila, león, hombre. Se conducen en el secreto de cuatro Nombres grabados; ascienden para conducir y para contemplar.

סליק לאתנהגא ולאסתכלא שור אנפי אדם. סליק שמא חד מתעטרא מחקקא ברזא דתרין גוונין, ואיהו א"ל. כדין אתהדר לאחורא, וכרסייא חקיק וגליף ליה, ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא.

Asciende para conducir y para contemplar el toro, rostros de hombre. Asciende un Nombre, coronado, grabado en el secreto de dos colores, y es El (א"ל). Entonces vuelve atrás, y el trono lo graba y lo esculpe, y se marca para conducir en el secreto de este Nombre.

סליק לאתנהגא ולאסתכלא נשר לאנפי אדם. סליק שמא אחרא מתעטרא מחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין, לאתנהרא ולאסתכלא, בסליקו בעטורא דלעיל, ואיהו גדו"ל. כדין אתהדר לאחורא וכרסייא חקיק וגליף ליה, ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא.

Asciende para conducir y para contemplar el águila, hacia los rostros de hombre. Asciende otro Nombre, coronado, grabado en el secreto de dos rostros, colores, para iluminar y contemplar, en su ascenso en la corona de arriba, y es Gadol (גדו"ל). Entonces vuelve atrás, y el trono lo graba y lo esculpe, y se marca para conducir en el secreto de este Nombre.

סליק לאתנהגא ולאסתכלא אריה לאנפי אדם. סליק שמא אחרא, מתעטרא מתחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין, לאתתקפא ולאתקשרא בתוקפא ואיהו גבו"ר. כדין אתהדר לאחורא, וכרסייא חקיק וגליף ליה, ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא.

Asciende para conducir y para contemplar el león, hacia los rostros de hombre. Asciende otro Nombre, coronado, grabado en el secreto de dos rostros, colores, para fortalecerse y atarse en la fuerza, y es Guibor (גבו"ר). Entonces vuelve atrás, y el trono lo graba y lo esculpe, y se marca para conducir en el secreto de este Nombre.

אד"ם אסתכל בכלהו, וכלהו סלקין ומסתכלין ביה, כדין, כלהו אצטיירו בגלופייהו בציורא דא ברזא דשמא חד, דאקרי נור"א. וכדין כתיב עלייהו, ודמות פניהם פני אדם, כלהו כלילן בהאי דיוקנא והאי דיוקנא כליל לון.

Adam (אד"ם) contempló en todos ellos, y todos ascienden y contemplan en él; entonces todos se plasmaron en sus grabados en esta figura, en el secreto de un solo Nombre, que se llama Norá (נור"א). Y entonces está escrito de ellos: «y la semejanza de sus rostros, rostro de hombre», todos incluidos en esta figura, y esta figura los incluye.

ועל רזא דא, אקרי קב"ה האל הגדול הגבור והנורא. דהא שמהן אלין גליפין אינון לעיל, ברזא דרתיכא עלאה, כלילא בארבע אתוון ידו"ד, דאיהו שמא דכליל כלא. דיוקנין אלין מחקקן גליפן בכורסייא, וכורסייא גליפא מרקמא בהו, חד לימינא וחד לשמאלא, וחד לקמא וחד לאחורא, רשימא בארבע סטרין דעלמא.

Y por este secreto el Santo, bendito sea, es llamado «el Dios grande, poderoso y temible» [Dt 10:17]. Pues estos Nombres están grabados arriba, en el secreto del carro superior, incluido en las cuatro letras YHVH, que es el Nombre que incluye todo. Estas figuras están esculpidas, grabadas en el trono, y el trono, grabado y bordado con ellas, [las tiene] una a la derecha y una a la izquierda, una al frente y una atrás, marcada en los cuatro lados del mundo.

כרסייא כד סלקא, רשימא בארבע דיוקנין אלין, אלין ארבע שמהן עלאין נטלין להאי כורסייא וכורסייא אתכליל בהו, עד דנקטא ולקטא נפשין וענוגין דכסופין. כיון דנקטא ולקטא אנון ענוגין וכסופין, נחתא מלייא, כאילנא דמלייא ענפין לכל סטר ומלי איבין.

El trono, cuando asciende, marcado con estas cuatro figuras, [con] estos cuatro Nombres superiores, toma este trono, y el trono se incluye en ellos, hasta que toma y recoge almas y deleites de anhelos. Cuando tomó y recogió aquellos deleites y anhelos, descendió lleno, como un árbol lleno de ramas por cada lado y lleno de frutos.

כיון דנחתא, נפקי אלין ארבע דיוקנין מצטיירין בציורייהו, גליפן מנהרין נצצין מלהטין, ואנון זרעין זרעא על עלמא, כדין אתקרי עשב מזריע זרע: עשב, דאנון זרעין זרעא על עלמא.

Cuando descendió, salen estas cuatro figuras, plasmándose en sus formas, grabadas, resplandecientes, brillantes, centelleantes; y ellas siembran simiente sobre el mundo; entonces se llama «hierba que da semilla»: hierba, porque ellas siembran simiente sobre el mundo.

נפקא דיוקנא דאדם דכליל כל דיוקנין, כדין כתיב עץ פרי עושה פרי למינו. אשר זרעו בו על הארץ. לא אפיק זרעא אלא לתועלתא על הארץ. אשר זרעו בו, דייקא, מכאן דלית רשו לבר נש לאפקא זרעא מניה לבטלא.

Salió la figura de Adam, que incluye todas las figuras; entonces está escrito: «árbol de fruto que da fruto según su especie, cuya semilla está en él, sobre la tierra» [Gn 1:11]. No sacó simiente sino para provecho sobre la tierra. «Cuya semilla está en él», precisamente: de aquí que no se permite a un hombre sacar simiente de sí para desperdiciarla.

דשא דהכא, לאו איהו מזריע זרע, ובגין כך אתבטל, ולא קיימא בקיומא כהני אחרנין, דלית ליה דיוקנא לאצטיירא ולאתגלפא בדיוקנא וציורא כלל, אלא אתחזון ולא אתחזון. כל אנון דלא אצטיירו בציורא ודיוקנא, לית לון קיומא, קיימי לפום שעתא, ואתאכילו באשא דאכלא אשא, ומהדרין כמדלקדמין, וכן בכל יומא.

El verdor de aquí no da semilla, y por eso se anula, y no subsiste con subsistencia como esos otros, pues no tiene figura para plasmarse ni grabarse en figura y forma alguna, sino que aparecen y no aparecen. Todos aquellos que no se plasmaron en forma y figura no tienen subsistencia: subsisten según la hora, y son devorados en el fuego que devora fuego, y regresan como antes, y así cada día.

בר נש לתתא אית ליה דיוקנא וציורא, ולא איהו בקיומא כגוונא דהני דלעילא: ציורא ודיוקנא דלעיל, מצטיירין בציוריהון כמה דהוויין, בלא מלבושא אחרא לאצטיירא, ובגין כך אנון בקיומא תדיר. ציורא דאדם לתתא, מצטיירין בציורייהו במלבושא, ולא כגוונא אחרא, ובגין כך קיימין בקיומא זמן ועדן.

El hombre, abajo, tiene figura y forma, y no subsiste a la manera de estos de arriba: la forma y figura de arriba se plasman en sus formas tal como son, sin otra vestidura para plasmarse, y por eso subsisten siempre. La forma de Adam, abajo, se plasma en sus formas en una vestidura, y no de otra manera, y por eso subsisten por un tiempo y un plazo.

ובכל ליליא וליליא מתפשט רוחא מהאי מלבושא, וסלקא, וההוא אשא דאכלא אכיל ליה, ובתר אתהדר כמלקדמין, ומצטיירין בלבושייהו, ובגין כך לית לון קיומא, כאנון דיוקנין דלעיל. וע"ד כתיב חדשים לבקרים, בני נשא, דאנון חדשים בכל יומא ויומא [19b] מ"ט, רבה אמונתך, רבה איהו ולא זעירא.

Y cada noche se extiende un espíritu de esta vestidura, y asciende, y aquel fuego que devora lo devora, y luego regresa como antes, y se plasman en sus vestiduras, y por eso no tienen subsistencia, como aquellas figuras de arriba. Y por eso está escrito: «Nuevas cada mañana» [Lm 3:23]: los hombres, que son nuevos cada día. [19b] ¿Cuál es la razón? «Grande es tu fidelidad»: grande es, y no pequeña.

רבה אמונתך ודאי, רבה, דיכלא לנטלא כל בני עלמא, ולאכללא לון בגוה, עלאה ותתאה, אתר רב וסגי איהו, דכליל כלא ולא אתמליא יתיר. ורזא דא, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא וגו', אזלי לגבי ימא, וימא נטיל לון, ואכיל לון בגויה, ולא אתמלייא, ובתר אפיק לון כמלקדמין, ואזלי, ובגין דא רבה אמונתך.

«Grande es tu fidelidad», ciertamente; grande, pues puede tomar a todos los habitantes del mundo e incluirlos en su interior, arriba y abajo; lugar grande y vasto es, que incluye todo y no se llena más. Y secreto de esto: «Todos los ríos van al mar, y el mar no se llena, etc.» [Ecl 1:7]: van hacia el mar, y el mar los toma y los devora en su interior, y no se llena, y luego los saca como antes, y van; y por eso «grande es tu fidelidad».

ביומא דא, כתיב כי טוב, כי טוב, תרי זמני, בגין דיומא דא אחיד תרין סטרין, ואפריש מחלוקת, אמר להאי סטרא כי טוב, ולהאי סטרא כי טוב, ואסכים בינייהו. ובג"כ אית ביה תרין זמנין, ויאמר, ויאמר. הכא רזא דשמא דארבע אתוון, גליפא מחקקא, סליק לתריסר אתוון, בארבע דיוקנין, בארבע סטרין, רשים על כורסייא קדישא.

En este día está escrito «que era bueno» dos veces, pues este día une dos lados y separó la disputa; dijo a este lado «que era bueno», y a este lado «que era bueno», y los concilió entre ellos. Y por eso tiene dos veces «y dijo», «y dijo». Aquí [está] el secreto del Nombre de cuatro letras, grabado, esculpido, que asciende a doce letras, en cuatro figuras, en cuatro lados, marcado en el trono santo.