Zóhar, Prólogo (Hakdamat ha-Zóhar) · Sección 1

[1a] רבי חזקיה (נ"א: רבי אלעזר) בזהרי חמה ובנוסחת ארץ ישראל פתח, כתיב כשושנה בין החוחים. מאן שושנה, דא כנסת ישראל. בגין דאית שושנה ואית שושנה, מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחוור, אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי. מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילין דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא. אוף אלהים דהכא משעתא דאדכר אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה.

[1a] Rabí Jizquiyá (otra versión: Rabí Elazar), en los resplandores del sol y según la versión de la Tierra de Israel, abrió: «Como un lirio entre los espinos» [Cant 2:2]. ¿Quién es el lirio? Esta es la Congregación de Israel. Porque hay lirio y hay lirio: así como el lirio que está entre los espinos tiene rojo y blanco, así la Congregación de Israel tiene juicio y misericordias. Así como el lirio tiene trece pétalos, así la Congregación de Israel tiene trece atributos de misericordia que la rodean por todos sus lados. Asimismo, «Elohim» aquí: desde el momento en que fue mencionado, sacó trece palabras para rodear a la Congregación de Israel y protegerla.^✦

ולבתר אדכר זמנא אחרא, אמאי אדכר זמנא אחרא, בגין לאפקא חמש עלין תקיפין דסחרין לשושנה. ואינון חמש, אקרון ישועות. ואינון חמש תרעין. ועל רזא דא כתיב, כוס ישועות אשא, דא כוס של ברכה. כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר, כגוונא דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען. ושושנה, דא איהי כוס של ברכה, מאלהים תנינא עד אלהים תליתאה חמש תיבין. מכאן ולהלאה, אור דאתברי ואתגניז, ואתכליל בברית, ההוא דעאל בשושנה ואפיק בה זרעא. ודא אקרי עץ עושה פרי אשר זרעו בו. וההוא זרע, קיימא באות ברית ממש.

Y después lo mencionó otra vez. ¿Por qué lo mencionó otra vez? Para sacar cinco pétalos fuertes que rodean al lirio. Y esos cinco se llaman «salvaciones», y son cinco puertas. Y sobre este secreto está escrito: «Alzaré la copa de salvaciones» [Sal 116:13]; esta es la copa de bendición. La copa de bendición debe estar sobre cinco dedos y no más, a semejanza del lirio, que se asienta sobre cinco pétalos fuertes, a imagen de los cinco dedos. Y el lirio es la copa de bendición: del segundo «Elohim» al tercer «Elohim» hay cinco palabras. De aquí en adelante: la luz que fue creada y ocultada, y comprendida en la alianza, la que entró en el lirio y produjo en él semilla. Y esta se llama «árbol que da fruto, cuya semilla está en él» [Gn 1:11]. Y esa semilla subsiste en el signo mismo de la alianza.^✦

וכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין דההוא זרעא, כך אזדרע שמא גליפא מפרש, בארבעין ותרין אתוון דעובדא דבראשית.

Y así como la figura de la alianza fue sembrada en cuarenta y dos uniones de esa semilla, así fue sembrado el nombre grabado, explícito, en las cuarenta y dos letras de la obra de la creación.